בבית המשפט העליון

בש"פ  1358/21

 

 

לפני:  

כבוד השופט י' עמית

 

:המבקש

יצחק כהן

 

 

נ  ג  ד

 

המשיבה:

מדינת ישראל

 

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 53120-02-21 שניתנה ביום 24.2.2021 על ידי כבוד השופט א' רומנוב

 

תאריך הישיבה:

י"ח באדר התשפ"א

(2.3.2021)

 

:בשם המבקש

עו"ד ד"ר איתן פינקלשטיין

:בשם המשיבה

עו"ד דוד לנדאו

 

 

 

החלטה

 

1.        כידוע, בעת בחינת אפשרויות השחרור לחלופת מעצר תוך ניהול הליכי הסגרה, השיקולים דומים לאלה של מעצר עד לתום ההליכים.

 

בתיק דנן נוצר מצב שלפיו מצבו של העורר גרוע יותר לכאורה, ממצבו של מי שהראיות לכאורה בעניינו            כבר נבחנו על ידי בית משפט.

          

לכן, לצורך ההחלטה דנן, ואך ורק לצורך החלטה זו, אני נכון להניח כי קיימות ראיות לכאורה לחובת                  העורר בעתירת ההסגרה שהוגשה על פי סעיף 5 לחוק ההסגרה, תשי"ד-1954.

 

2.        בהינתן נקודת מוצא זו, שמתי נגד עיני את השיקולים הבאים:

 

           (-) העובדה שהעורר מתגורר מזה כעשר שנים בארץ;

           (-) עתירת ההסגרה לא באה לעורר בהפתעה מאחר שהוא נחקר על אודות הפרשה וידע כי צפויה                     להגיע בקשה להסגרתו;

           (-) כל אותה עת העורר היה משוחרר לאחר שנעצר בשעתו בתיק "הישראלי" אשר חופף, לפחות                        במידת מה, לתיק "האמריקאי" בגינו הוגשה עתירת ההסגרה;

           (-) בעת מעצרו של העורר ניטלה ממנו דגימת DNA ככל הנראה, ואומר זאת בזהירות, תוך שימוש                     בכוח. העורר טען, ודומה כי על כך אין מחלוקת, כי כתוצאה מכך נשברו לו מספר שיניים. רוצה לומר כי              העורר נזקק כעת לטפול רפואי.

 

           לכל אלה יש ליתן משקל, הגם שלא נעלם מעיני שבעצם הגשת העתירה להסגרה, יש משום שנוי                      נסיבות.

          

3.        לאור כל זאת, אני סבור כי ניתן להקהות בשלב זה את החשש האינהרנטי להימלטות מן הדין או את מסוכנותו של העורר בדרך של מעצר בפיקוח אלקטרוני, ובנוסף לכך, כנגד הפקדה או עיקול או שעבוד של הסכום של 100,000 ₪ שנתפס בשעתו במסגרת התיק "הישראלי" (ככל שהבינותי אין בשלב זה כוונה להגיש כתב אישום בגין תיק זה) וחתימה של שני ערבים על כתב ערבות בסך 250,000 ₪. יש להבהיר לערבים כי ככל שהעורר לא יתייצב להמשך הליכי ההסגרה או המשפט בישראל, הם יחויבו בסכום הערבות, כך שעליהם לשקול בכובד ראש אם הם  נכונים לערוב לעורר.

 

4.        על מנת לחסוך בזמן, אני מורה כבר כעת להגיש חוות דעת לגבי ההיתכנות של מעצר בפיקוח אלקטרוני והתיק יוחזר לבית משפט קמא על מנת שיבחן אם התמלאו כל תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני. למען הסר ספק, בית המשפט קמא יהא רשאי לפעול כחוכמתו לגבי מספר המפקחים האנושיים ויהא רשאי לעמוד בעצמו על קנקנם של המפקחים.

 

5.        בנוסף, ועל מנת לחסוך זמן, המשיבה תערוך רשימה של חומרי החקירה בתיק "הישראלי" בהקדם ככל שניתן והעורר יפנה כבר כעת בבקשה לקבלת חומרי החקירה במסגרת התיק העיקרי. בשלב זה איני קובע מסמרות האם ניתן להעביר חומרי חקירה אלה במסגרת הליכי המעצר או במסגרת הדיון בעתירת ההסגרה גופה. מאחר שלא הוגש כתב אישום בתיק "הישראלי" ומאחר שסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 חל רק לאחר הגשת כתב האישום, הרי שלכאורה מתעוררת השאלה מהי המסגרת הדיונית שבמסגרתה רשאי העורר לדרוש את העברת חומרי החקירה בתיק "הישראלי" (אציין כי על פי האמור בבש"פ 5723/17 העורר רשאי לדרוש את החומר  במסגרת הליכי ההסגרה אך לא אקבע מסמרות בנדון).

 

          

העורר יכין עצמו לדיון בנושא הראיות לכאורה ובית המשפט יקבע מועד לקיום הדיון תוך 21 יום (בהנחה שהחומר התקבל). לאחר הדיון בשלב הראיות לכאורה או לאחר מתן החלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, כל צד יהא רשאי לחזור ולפנות לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר, אם בבקשה למעצר עד תום ההליכים אם בבקשה להקלה בתנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

 

           ניתנה היום, ‏י"ח באדר התשפ"א (‏2.3.2021) במעמד הצדדים.

 

                                          ש ו פ ט